פסק-דין בתיק ת"ק 45125-11-12

בפני תביעה כספית על סך של 3,982.66 ש"ח בגין השבת דמי יציאה (קנס) בסך של 687.77 ש"ח מחבילה עם ספק סלולר ואינטרנט, הנתבעת מס' 1, שעברה לנתבעת מס' 2 (להלן: " הנתבעת" ) ועוד קנס ממוצע של 8% משלושת החודשים האחרונים, כפול מספר החודשים ליציאה מהחבילה, בסך של 1,794.89 ש"ח וכן הפסד יום וחצי עבודה, ופיצוי על עגמת נפש.

התובע ביקש בחודש יוני 2012 לצאת מחבילה אליה נכנס ביום 9.3.11, לאחר שבמשך כחודשיים לא קיבל הצעות אטרקטיביות להוזלת החבילה. תהליך ה"ניתוק" והידוע שצריך לפנות לספק מתחרה שיטפל בניוד ולא להתנתק ארך כשלושה חודשים  בהבטחות לקבל תשובה שלא ניתנו, עד שהתובע נסע למשרדי החברה ביום 25.9.12 ושם הוסבר לו מה לעשות.  אז הוא פנה לספק מתחרה, חברת פלאפון, שיידעה אותו שהוא קשור בחבילה למשך 36 חודשים וכדי להתנייד עליו לשלם קנס/דמי יציאה. מששולם תשלום של 687.77 ש"ח, הוא גם חויב בקנס הנוסף של ה- 8% המחושב לפי חיובים בפועל, בסך של 1,794.89 ש"ח. אין מחלוקת כי עד לניוד התובע המשיך לצרוך את שירותי הנתבעת.

שני החיובים נובעים מכך שהתובע חתם על מסמכים שהוא לקוח עסקי והחבילה של לקוח עסקי היא ל-36 חודשים. לפי גרסת התובע, נציג הנתבעת מס' 1 שבא להחתים אותו וסיכם עמו את תנאי העסקה, אמר לו במפורש, שהוא בחבילה ל-18 חודשים ואחר כך הוא חופשי לעבור לחברה אחרת ללא קנס. התובע החזיק הקלטה של שיחה זו. הנציג כבר חדל לעבוד אצל הנתבעת ונציג הנתבעת בדיון ויתר על ניסיון לזמנו למתן עדות המזימה את ההקלטה.

אני  מאמינה לתובע שסוכם עמו על 18 חודשים, הגם שחתם על טפסים של לקוח עסקי. התובע טוען כי ה - 18 חודשים הם תוצאה נכונה, כי בפועל הוא עוסק פטור ולכן לא מוגדר כמנוי עסקי. לאור עדותו שכך סוכם עמו ולאור המועד שבפועל התובע נויד לאחר תום 18 חודשים, לא היה עליו לשלם את דמי היציאה. לכן הוא זכאי להשבה של 687.77 ש"ח ששולמו בפועל.

באשר לחיוב הנוסף  המחושב לפי 8% - התובע אינו חולק עליו בהיבט עצם החיוב אך כן בהיבט החישוב שחושב על בסיס נקודת מוצא של יתרת חבילה לפי 36 חודשים ולא 18 חודשים.  לטענתו התוצאה צריכה להיות "0". לאור העובדה שהחיוב חושב לפי שיטת 36 חודשים ולא 18 חודשים התביעה מתקבלת.

אני מקבלת את התביעה לפיצוי על עגמת נפש שהוכחה,  אך לא  את התביעה להפסד ימי עבודה שלא הוכחה. עגמת הנפש היא אי מתן שירות במשך 3 חודשים, העדר מסירת מידע מדויק בזמן אמת וגרימת הלקוח להגיע למשרדי החברה בהעדר מענה טלפוני, ראוי והולם.

אני מעמידה את הפיצוי הכולל של עודף גביה מעבר לתום ה- 18 וחודש יחד עם עגמת נפש על סך של  1,800 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה.

לפיכך, הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 2,487.77 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.11.12 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת ביהמ"ש בסך של 50 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 25.11.12 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ג, 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: